מורי דרך

תגיות

הוראה, חינוך, לימודים, מורה טוב, מורים, מתמטיקה, תנ"ך

מחשב יכול ללמד ילדים את לוח הכפל, אפליקציה יכולה ללמד אותם היסטוריה, ספר מוצלח מסכם עבורם את החומר לבגרות בספרות. מורים טובים מעצבים משהו בדרך של תלמידיהם להמשך החיים

ספר מחזור, כיתה ט', אלוהים מה חשב הספר שלי?

ענת טמפלהוף תפסה אותי מורח בוץ על הקיר של אולם הספורט כשהייתי בכיתה ב'. היא אמרה לי שאביא את ההורים מחר בבוקר. לא הבאתי אותם והיא שלחה אותי לבלות יום עם ילדי כיתה א'. זה היה נורא עבורי והושפלתי ברמות קשות, אבל למדתי שיש משמעות למעשים שלי. מאז לא מרחתי בוץ על קירות בית הספר או על קירות בכלל. אף אחד לא צריך לראות בוץ על הקיר רק כי משעמם לי.

ליאורה רם נזפה בי בכיתה ה' כי אמרתי שיצחק שמיר גמד אחרי שביקר אצלנו בבית הספר. היא לימדה אותי לתת כבוד לאנשים אחרים, ביניהם גם לראש הממשלה שלנו, לא משנה מיהו.

אורי דרור היה המחנך שלי בכיתה ח' או ט'. הוא היה מעביר לנו את שיעורי "ידיעת הארץ" שהיו עבורי שעמום מוחץ, אבל הוא לא התבייש להביע גם עמדות פוליטיות. אלו היו הרגעים שהקשבתי לו מוקסם. בעידן שבו אסור היה למורה לדבר על אידיאולוגיה בכיתה, אורי שם קצוץ ושוחח איתנו על ימין ועל שמאל, על מה נכון בעיניו, ומה פחות, ולמה חשוב שנבין את הסוגיות הללו. אגב, הוא זרק אותי מהכיתה אחרי שעשיתי אצבע משולשת לחבר שלי, ולימד אותי שמעבר לאידיאולוגיה ולמחשבה, צריך לתת כבוד לאנשים במרחב שבו אני נמצא.

שולמית קנז הייתה המחנכת שלי בכיתה י'. היא הייתה נוקשה ופרקטית. יום אחד היא לקחה אותי לשיחה והסבירה לי בעדינות שאם לא אתחיל להזיז את התחת יזרקו אותי לשלוש יחידות מתמטיקה. נאבקתי בשיניים ובסוף הצלחתי להיכשל בכל זאת ולרדת לשלוש יחידות מתמטיקה. אבל היא לימדה אותי להפסיק לרחם על עצמי ולנסות. לא הייתה לה טיפת רחמים אליי, והערכתי אותה על זה.

פרופ' נעמה שפי הייתה המרצה שלי בעבודת הסמינריון שעשיתי בתואר. היא קרעה לי את הצורה ובסוף נתנה לי 95 ולא 100 למרות שנשבע לכם שהגיע לי יותר. היא דרשה ממני לחשוב, ולבקר ולחשוב שוב ולהביט על דברים בספקנות ובסקרנות. רוב המאמרים בקורס של פרופ' שפי לא עניינו אותי, אבל הרעיונות שהביאה לשיעור, השאלות ששאלה והאתגר השבועי שהציבה לי, עזרו לי להתעצב למי שאני, לרוב, מבסוט להיות היום.

מכל מלמדיי השכלתי. לפעמים, לא צריך את משפט ההמשך. יש מורים שהיו עבורי מורים לחיים, שנכנסו לי ללב ושלימדו אותי המון. אם תשאלו אותי מה למדתי אצל כל אחד מהם – כנראה שלא אזכור. מי לימד לקרוא? מי לימד תנ"ך? מי לימד חשבון? אבל המורים שאני זוכר הם אלו שציפו ממני ליותר כאדם.

מחשב יכול ללמד ילדים את לוח הכפל, אפליקציה יכולה ללמד אותם היסטוריה ותנ"ך, ספר מוצלח מסכם עבורם את החומר לבגרות בספרות. מורים טובים באמת מעצבים משהו בדרך של תלמידיהם להמשך החיים. מורים טובים מלמדים תלמידים לחקור ולהבין, וגם להקפיד על דרך ארץ ולתת כבוד לזולת. אלו מושגים מיושנים כל כך שמסמלים היום אפס מגניבות, אבל יש להם חשיבות עצומה לכולנו.

במרוץ להצטיינות של מערכת החינוך שלנו, שמבטיחה מתמטיקה ותנ"ך, וזהויות ותרבויות, והישגים ותוצאות והצטיינויות, אני הכי מקווה שנקבל מורים שיאמינו בילדים שלנו, לא ירחמו עליהם, ויזכירו להם להיות בני אדם. ואם ילמדו אותם קצת לשון, מתמטיקה וספרות – זה גם סבבה.

***
הצטרפתם כבר לדף הפייסבוק של אבטיפוס?