איך אנחנו אוהבים כל כך מהר מישהו שאנחנו בקושי מכירים?
1. הפעם הראשונה שמתאהבים בתינוק.
ואם חושבים על זה – זה די מדהים, הקטע הזה שאנחנו מסוגלים לאהוב כל כך מהר אדם שאנחנו בקושי מכירים.
2. הפעם הראשונה שהילד צוחק.
ולרגע אתה מתעלף מהתרגשות, ומשוכנע שאתה משעשע בטירוף, אבל תן לו חמש שנים והוא יגיד לך באוזן שהבדיחות שלך מביכות אותו.
3. הפעם הראשונה שהילד ישן בחדר משלו.
ואתה בטוח שהוא שוכב לבד ועצוב, עד שאתה מגלה שהוא ישן מעולה ושהוא מאוד מרוצה שיש ביניכם מרחק, ואתה לא בודק בכל שעה שהוא נושם.
4. הפעם הראשונה שהילד אוכל מוצק.
וזה מרגש, כי יש תחושה שהסתיים עידן, אבל בתכל'ס מעכשיו כל ארוחה תהיה הרבה יותר מלוכלכת.
5. הפעם הראשונה שהילד אומר "אבא".
וכל הזהות שלך משתנה, כי יש מישהו בעולם שבשבילו לפני הכול – אתה אבא שלו.
6. הפעם הראשונה שהילד הולך.
ופתאום אתה מבין שמעכשיו ולתמיד אתה תסתכל עליו הולך, ותמות מפחד שהוא ייפול.
7. הפעם הראשונה שהילד הולך לגן.
ואתה לא יודעים מה מפחיד יותר – שיהיה לו קשה להתרגל, או שהוא יסתגל בקלות, ויבהיר לך שהוא לא באמת תלוי בך.
8. הפעם הראשונה שהילד מסתפר.
ותוך דקות התינוק שהיה לך הופך לילד. ואתה אומר לעצמך, וגם קצת לו: "יא אללה בן אדם, תישאר קצת קטן. לאן אתה ממהר?"
9. הפעם הראשונה שהילד אומר לך "אני יכול לבד".
וזה כל כך משמח, וזה כל כך מפחיד. כי אם הוא יכול לבד – אז מה אני שווה?
10. הפעם הראשונה שהילד אומר "אבא, אני אוהב אותך".
וברור לך שבפעם הבאה שהוא יגיד את זה הוא יוסיף "אני יכול לקחת את האוטו?" אבל בינתיים זה כל כך תמים שכדאי להתענג על זה. איזו ברירה אחרת יש לנו?
אבטיפוס 