• אבטיפוס
  • סיפורים מבית אבא
  • 10 משפטים ש…
  • חוכמת הפתי בר
  • דברים שהורים צריכים לדעת
  • רוצים לדבר איתי?
    • אבטיפוס סלבריטאי
  • מתנה לגיל שנה

אבטיפוס

~ המדריך המלא לגידול הורים

אבטיפוס

ארכיוני תגים: אוכל

אפס בסמכות הורית

14 יום ראשון יונ 2015

Posted by אבטיפוס in סיפורים מבית אבא

≈ תגובה אחת

תגיות

אבא, אבהות, אוכל, ארוחת לילה, דייגו, דרדס, לילה, סמכות הורית

ארוחה בשלוש וחצי בבוקר, דיון על דייגו ועל זהירות בדרכים, ילד חופר, אבא עייף וכישלון מהדהד. זה היה הלילה שהיה

ארוחת לילה לא מתוכננת. הדרדס מבלבל את המוח

שלוש וחצי בבוקר

בשלוש וחצי לפנות בוקר הדרדס קורא לי מהמיטה, ואומר שהוא רעב. אני אומר לו שלא אוכלים בשעות כאלה. הוא אומר שהוא רעב.

אני מציע לו לשתות מים. הוא רוצה כריך עם קוטג׳. אני מכין לו כריך עם קוטג׳. הוא רוצה גם גבינה צהובה. אני אומר לו שמה שהכנתי לו זה מספיק, ושבכלל, לא אמורים לאכול בשעה כזו. הוא כבר לא רוצה גבינה צהובה.

להמשיך לקרוא ←

אל תהיו ביישנים - שתפו אחרים

  • עוד
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-WhatsApp (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Skype (נפתח בחלון חדש)
  • יש ללחוץ כדי לשלוח קישור לחברים באימייל (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Pinterest (נפתח בחלון חדש)

אהבתי

אהבתי טוען...

חוכמת הפתי בר 4

21 יום שבת פבר 2015

Posted by אבטיפוס in חוכמת הפתי בר, סיפורים מבית אבא

≈ 2 תגובות

תגיות

אבא, אבהות, אהבה, אוכל, דארווין, דרדס, הורות, משפטים של ילדים, שפה

פתגמים, תובנות ומשפטי חוכמה שעלו בשיחות עם הילד – החלק הרביעי

הדרדס בחנות צעצועים

"אבא, כשאני אהיה קטן – תקנה לי כזה".

בוגדנות
אבא: "אתה יודע את מי אני אוהב?"
דרדס: "את מי?"
אבא: "אותך".
דרדס: "ואתה יודע את מי אני אוהב?"
אבא: "את מי?"
דרדס בוגדני שזובי יקבל את האוטו כשיהיה לו רישיון וברגע שהוא מביא בחורה הביתה אני מראה לה את כל התמונות המביכות שלו: "את אימא".

דארוויניזם
הדרדס, בתובנה מפתיעה: "אבא, אתה יודע שמי שלא חזק – החזקים אוכלים אותו?"

להמשיך לקרוא ←

אל תהיו ביישנים - שתפו אחרים

  • עוד
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-WhatsApp (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Skype (נפתח בחלון חדש)
  • יש ללחוץ כדי לשלוח קישור לחברים באימייל (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Pinterest (נפתח בחלון חדש)

אהבתי

אהבתי טוען...

אהבה מגיעה עם מנה גדולה של שוקולד

28 יום שני יול 2014

Posted by אבטיפוס in סיפורים מבית אבא

≈ תגובה אחת

תגיות

אבהות, אוכל, אחריות, ארטיק, בריאות, ג'אנק פוד, הורות, חינוך, ילד, שרב

ההתלבטות בין ארטיק שוקולד לבין פרי או ירק: כמה אהבה אפשר להכניס לקולרבי?

ילד אוכל ארטיק

ככה אני מראה אהבה. הדרדס אוכל ארטיק

ברגע שאנחנו נכנסים לסופרמרקט אני נרגע. בחוץ שרב. אני נוזל את עצמי לתוך הנעליים ומקלל את הלחות האיומה של אזור המרכז. המזגן משיב לי את שמחת החיים ובשנייה אחת אני מסתחבק עם הדרדס וקונה לו ארטיק שוקולד כדי שגם הוא יהיה מבסוט. "תאכל, נשמה שלי", אני מאיץ בו בביטחון ושואב על הדרך רוגלעך תעשייתי. אין, חגיגה. בחוץ אנשים מבקשים מאלוהים שייקח אותם בחום הזה, ואצלנו, במזגן, שוברים דיאטות.

להמשיך לקרוא ←

אל תהיו ביישנים - שתפו אחרים

  • עוד
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-WhatsApp (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Skype (נפתח בחלון חדש)
  • יש ללחוץ כדי לשלוח קישור לחברים באימייל (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Pinterest (נפתח בחלון חדש)

אהבתי

אהבתי טוען...

חוכמת הפתי בר 2

26 יום שבת אפר 2014

Posted by אבטיפוס in השפה העברית, חוכמת הפתי בר, סיפורים מבית אבא

≈ השארת תגובה

תגיות

אבא, אבהות, אוכל, אייל שני, אימא, הורות, מילים חדשות, משפטים של ילדים, עברית, קידוש, שפה

 פתגמים, תובנות ומשפטי חוכמה שעלו בשיחות עם הילד – החלק השני

הכי חשוב שבסוף אומרים 'אמן'

הכי חשוב שבסוף אומרים 'אמן'

הרגעה

הדרדס, שומע רעש בחוץ: "אבא, אל תיבהל, זה רק מטוס בשמיים".

ריגול

אבא: "אופקי, בוא רגע, אני רוצה לגלות לך סוד".
דרדס: "לא, אני לא רוצה".
אבא: "טוב, אז אני אגלה לאימא".
דרדס: "אימא, מה הסוד?"

להמשיך לקרוא ←

אל תהיו ביישנים - שתפו אחרים

  • עוד
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-WhatsApp (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Skype (נפתח בחלון חדש)
  • יש ללחוץ כדי לשלוח קישור לחברים באימייל (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Pinterest (נפתח בחלון חדש)

אהבתי

אהבתי טוען...

10 משפטים שתצטערו שאמרתם

02 יום שני דצמ 2013

Posted by אבטיפוס in עשרה משפטים ש

≈ 5 תגובות

תגיות

אבא, אבהות, אוכל, הורות, חינוך, משפטים על אבהות, משפטים על ילדים, צעצועים, שינה, תזונה

הילד משחק במשאית

אז מה אם זה קצת מרעיש – תראי איך הוא מתלהב

1. "בטח, הוא ישן לילה שלם כבר כמה חודשים". עכשיו חזרו אחריי: לא אומרים בחיים שהילד שלכם ישן טוב! לא מאמינים לי? תשאלו כל הורה שהכריז בראש חוצות שהאוצר שלו לא מתעורר עד שבע בבוקר. הוא יספר לכם איך מרגע שאמר את זה הוא בילה לילות לבנים בתחנונים בפני גמד שלא מפסיק לבכות שייתן לו הפוגה של שעה-שעתיים כדי להניח קצת את הראש.

להמשיך לקרוא ←

אל תהיו ביישנים - שתפו אחרים

  • עוד
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-WhatsApp (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Skype (נפתח בחלון חדש)
  • יש ללחוץ כדי לשלוח קישור לחברים באימייל (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Pinterest (נפתח בחלון חדש)

אהבתי

אהבתי טוען...

סיפור על בקבוק

19 יום ראשון מאי 2013

Posted by אבטיפוס in סיפורים מבית אבא

≈ תגובה אחת

תגיות

אבא, אבהות, אוכל, בקבוק, גמילה מבקבוק, הורות, ילד, מטרנה, עצמאות

הבקבוק שימש אותי כדי להגיד לילד שאני אוהב אותו. ואז הוא החליט שהוא רוצה לאכול לבד

תינוק אוכל מבקבוק

פו הדוב, תאכל אבק. עדיין יש לי מה להציע לדרדס

לאור מנורות הפלורסנט במחלקת היולדות של הדסה עין כרם החזקתי לא כל כך מזמן יצור זעיר שבקושי הצליח לפקוח את עיניו. לקחתי נשימה עמוקה והאכלתי אותו מבקבוק. הייתי האדם הראשון שהאכיל אותו. אימא שלו הייתה בניתוח ואני הבהרתי לאחות שאני חייב לעשות עליו רושם טוב כדי שיחבב אותי. לא היו לי ציצים להשוויץ בהם אז ניצלתי את היותי ההורה היחיד שפנוי.

כשסיים לאכול הרמתי אותו לגרעפס. "אני אבא מעולה", פרגנתי לעצמי. "אין מה להגיד, נולדתי לתפקיד הזה". הנחתי אותו ברכות על הכתף שלי, עם הפנים שקועות בצווארי, והבטתי בו בהתרגשות. אחרי דקה הוא נחנק. המוניטור שחובר אליו צפצף בזעם והאחות שהגיעה הסתכלה עליי במבט נוקשה והסבירה לי שככה לא נגיע רחוק, הוא ואני.

השתפרתי מאז. לאט לאט הפך הבקבוק לדרך שלי לתקשר עם הילד, להגיד לו שאני כאן ושאני אוהב אותו ושאני מוכן לקום גם בלילה כדי שיהיה שבע ומבסוט. אם היה מבחן לטמפרטורה מושלמת של בקבוק – הייתי יוצא מצטיין. לא מעט חולצות שלי נושאות בגאווה, כמו דרגות בצבא, את כתמי החלב שלא התעכל.

השבוע ניצלתי ערב פנוי כדי להאכיל אותו. הוא חייך בשמחה כשהגשתי לפיו את הבקבוק ואז לקח אותו ממני. "חכה, אני אעזור לך", הרגעתי אותו בחיוך. אבל אז הבנתי: הוא לא צריך עזרה. הוא יכול לבד. בעצם, הוא לא צריך אותי. הוא אכל בעצמו ועשה מדי פעם הפסקות כדי להשתחצן בפניי. הפכתי לכיסא נוח עבורו – לא יותר.

הייתי צריך לראות את זה קורה. הבקבוק, במקרה הזה, הוא רק סמל. שלב נוסף, קצת יותר בולט, בתהליך שעובר כנראה על כל הורה. אני נדחק הצידה לטובת העצמאות של הילד, ובצורה הפתטית ביותר נאבק על מקומי. כלפי חוץ אני תומך בו שיגדל ויצמח ויעשה כל מה שהוא יכול לבד. אבל כשאף אחד לא רואה אני מתחנן מול דיקטטור בגובה מטר שיאפשר לי להמשיך להיות שותף בחייו. הוא נד בראשו לשלילה או דוחף אותי עם הידיים שלו. "מי בכלל שואל אותך?" אני אומר לו בכעס והוא משתתק. האמת היא שהוא לא משתתק, הוא מתעלם והולך לשחק בכדור שלו. לבד.

הבקבוק, כאמור, מעיד על משהו רחב יותר. השגרה שלי הפכה לעימות תמידי מול אדם שיש לו המון מה להגיד אבל אין לו מספיק מילים בלקסיקון. זה לא מונע ממנו להביע את דעתו בכל הזדמנות. הוא נוזף ודורש, מתרגז וצועק, נעלב ומחמיא, והכול מועבר באמצעות הטונים. מכס המלכות שלו הוא מכריע מי לשבט ומי לחסד. מי הבין אותו במדויק וזכאי לחיוך ומי העז להתנגד לו ונדרש לצאת לגלות. כמו בבית הספר, כשבחרו שחקנים למשחק כדורגל, אני מחכה בסבלנות שיסכים להיות חבר שלי ומגלה שנדחקתי לסוף הרשימה. לפני בתור נמצאת בובה של פו הדוב.

אין סיבה אמיתית שאהיה מופתע. הדרדס כבר הולך, אומר מילים ראשונות, מדליק את הטלוויזיה, מחליף תחנות בשלט ומשנע צעצועים ברחבי הבית. עכשיו הוא דורש לאכול לבד. זה הגיוני. אבל כל שלב כזה גורם לי תחושת עקצוץ. זו ההבנה שמשהו ראשוני בינו לביני כבר איננו.

כמה ימים לאחר מכן אני שוב מבלה איתו ערב ומכין לו בקבוק. הוא ניגש אליי ומושיט ידיים. אני מרים אותו והוא מתיישב עליי. אז נכון, הוא אוכל בלי העזרה שלי וכשאני מנסה להתערב הוא רוטן. אבל הוא יושב. עליי.
לפעמים גם להיות כיסא נוח זה בסדר.

פו הדוב, תאכל אבק.

אהבתם את הפוסט? יש עוד הרבה כאלה:

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

אל תהיו ביישנים - שתפו אחרים

  • עוד
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-WhatsApp (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Skype (נפתח בחלון חדש)
  • יש ללחוץ כדי לשלוח קישור לחברים באימייל (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Pinterest (נפתח בחלון חדש)

אהבתי

אהבתי טוען...

על אבטיפוס

בדצמבר 2011 דהרתי מגבעתיים לבית החולים הדסה עין כרם עם אישה הרה באוטו. שעתיים אחרי שהגענו כבר החזקתי תינוק במשקל 2.4 קילו עם עיניים כחולות מהפנטות ושק של אושר שהביא איתו.

שנה אחר כך, עם שבעה וחצי קילו נוספים, אבל עם אותן עיניים כחולות מהפנטות ועשרות שקי אושר שחילק לכולנו, התחלתי לכתוב לו איך זה להיות אבא שלו.

נקפוץ קצת קדימה, ליולי 2016. תינוק נוסף הגיח פתאום - שוב דהירה לבית החולים, שוב עיניים כחולות מהפנטות. ואני חזרתי לכתוב.

קוראים לי תומר ברנד, אני אבא של אופק ויובל, נשוי לאימא של אופק ויובל והבן של סבתא של אופק ויובל. כשאני לא מחליף חיתולים אני עיתונאי ומרצה לכתיבה.

לפעמים אני גם מכין אחלה שניצלים

תומר ברנד

הכניסו את כתובת הדוא"ל שלכם כדי לעקוב אחרי אבטיפוס

הצטרפו ל 2,036 מנויים נוספים

תנו לנו אהבה גם בפייסבוק

תנו לנו אהבה גם בפייסבוק

חיפוש באבטיפוס

הכי חדש באבטיפוס

  • תושב מודאג – הורה עצבני – איש מטורלל
  • סוּפֶּר-סָבְתָא
  • חוכמת הפתי בר 9
  • חייל של שוקולד
  • כך תבחרו בגדים לילדיכם
  • אדם הוא סך הזיכרונות שהותיר מאחוריו
  • 10 משפטים על פעמים ראשונות

הכי היסטרי באבטיפוס

  • איך קוראים לילד של הגמל?
    איך קוראים לילד של הגמל?
  • מתנה לגיל שנה: סיפור שכתבתי לילד
    מתנה לגיל שנה: סיפור שכתבתי לילד
  • 10 משפטים על ילדים ואהבה אמיתית
    10 משפטים על ילדים ואהבה אמיתית

נושאים שאני כותב עליהם

אינסטדד - אבות מצטלמים

לא נמצאו תמונות Instagram.

עוד אבאים כותבים

  • I-Dad
  • אב במשרה מלאה
  • אבא בלאגן
  • אבא הורמונלי
  • אבא, תבנה לי
  • תחתית החבית
  • תשאלי את אבא

מה היה לכם להגיד?

  • גלית זומר על משבר אמצע החופש: 10 פעילויות שכוללות מזגן
  • משתמש אנונימי (לא מזוהה) על איך קוראים לילד של הגמל?
  • משתמש אנונימי (לא מזוהה) על איך קוראים לילד של הגמל?
  • משתמש אנונימי (לא מזוהה) על איך קוראים לילד של הגמל?
  • מישהו על תושב מודאג – הורה עצבני – איש מטורלל

המומלצים שלי

  • אבא שלה ושלו
  • הכריכה האחורית
  • אבא בלאגן
  • איןמהלעשות
  • פרוקטובלוג
  • היכל הגוונים
  • שביתה איטלקית - ראשי
  • אב במשרה מלאה
  • shashologia
  • שיגעון האוכל
  • peaceofcakeblog
  • דבורית שרגל * Dvorit Shargal
  • אָמִיגְדָּלָה בָּאָה לְבִקּוּר פַּעַם בְּיוֹמַיִם

תגיות

10 משפטים ש אבא אבהות אגרסיות אהבה אוכל אחריות אימא אמהות ארטיק בגדים בוב הבנאי ביטחון בית בכי בריאות בריכה גבעתיים גולני גיל שנתיים האיום גן שעשועים געגוע דרדס דרקונים הורות הורים וילדים היריון זוגיות זיקנה חדר חום חינוך חרם יום הולדת יום הולדת 60 יום העצמאות ילד ילדים ים ישראל כעס לבד מחלות ילדים מילים מילים חדשות מקלחת משחקי הכס משפחה משפטים על ילדים משפטים של ילדים נזלת נישואים סבתא סיפור עברית עייפות עצמאות פארק פורים פחדים פנחס ברנד פסח פרידה צבא צבי הנינג'ה צה"ל ציונות קופת חולים קיץ שינה שפה שפעת שרב תחפושת תינוק

תגיות

אבא אבהות אהבה אחריות אימא ביטחון דרדס הורות הורים וילדים חינוך ילד משפטים על ילדים משפטים של ילדים עצמאות שפה

הכניסו את כתובת הדוא"ל שלכם כדי לעקוב אחרי הבלוג

אבאים באים לביקור דברים שהורים צריכים לדעת דעות וביקורות השפה העברית חוכמת הפתי בר מתנה לגיל שנה סיפורים מבית אבא עשרה משפטים ש פוסטים שילדים אוהבים

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Chateau של Ignacio Ricci

אבא שלה ושלו

להיות אבא שלהם זה (כמעט) הכל

הכריכה האחורית

הבלוג של יהודה גזבר

אבא בלאגן

איןמהלעשות

באמת אבל, לא השארתם ברירה

פרוקטובלוג

בלוג בנושא חברה ותקשורת

היכל הגוונים

"רק אני שמרתי את כל האהבה והגעגוע והשמחה והניגונים. בביתי שמרתי אותם, במכלים גדולים מיוחדים. ניגונים רבים הצלחתי להציל מאותה תקופה, וגם געגועים רבים שנשרו ממצחם של האנשים הצלחתי לתפוס, במיוחד בשעת פסוקי דזמרה של אותם ימים. ועכשיו הייתי אוסף את הכל ושם כל ניגון וניגון במקום המיועד לו, כל געגוע וגעגוע במקום הצריך לו, וכל אהבה ואהבה הייתי מחבר להיכן שחיברתי. והשמחה הייתה ממלאת אותי בעצב בלתי־מוסבר, ולא ידעתי מה יעשה בכל זה ומה יהיה בסוף כל העניין." - (ניגון הללוי-ה של חיים־מאיר)

שביתה איטלקית - ראשי

בלוג בישול איטלקי, בעיקר, עם מתכונים קלים ומהירים

אב במשרה מלאה

על הורות, אבהות, מגדר והתמודדות עם אובדן avbe.co.il

shashologia

כתבות וטורים שפורסמו בעיקר במגזין בלייזר ובמוסף כלכליסט. ובוושינגטון פוסט. סתם, בלי האחרון

שיגעון האוכל

שיגעון האוכל, אכילה בריאה בנפשה

peaceofcakeblog

אם אין שלום, תאכלו עוגות.

דבורית שרגל * Dvorit Shargal

קולנוע תיעודי עצמאי

אָמִיגְדָּלָה בָּאָה לְבִקּוּר פַּעַם בְּיוֹמַיִם

בלוג השירה והפרוזה של אורלי עסיס

  • הרשמה רשום
    • אבטיפוס
    • הצטרפו אל 307 שכבר עוקבים אחריו
    • כבר יש לך חשבון ב-WordPress.com? זה הזמן להתחבר.
    • אבטיפוס
    • התאמה אישית
    • הרשמה רשום
    • הרשמה
    • להתחבר
    • דווח על תוכן זה
    • הצגת אתר ב-Reader
    • ניהול מינויים
    • צמצום סרגל זה
 

טוען תגובות...
 

    %d בלוגרים אהבו את זה: