תתפתח, תגדל, עוף גוזל וכל השיט הזה. מכתב פרידה לילד שעוזב אותי לישון לבד

חשוב שתדע – אימא שלך אחראית לפרידה שלנו
קח לך חדר משלך ילד, לי ממש לא אכפת. אתה כבר גדול מספיק, אתה עצמאי מספיק, אני בטוח שנמאס לך לשמוע אותי מרעיש בכל פעם שאני נכנס. קח לך חדר משלך גמד מפונק וכפוי טובה שכמותך.
אולי זה עדיף. אני אחזור סופסוף לשגרה שהייתה לי לפני שנולדת. עם הבקרים המהממים האלו שהייתי עושה בהם… הבעיה היא שאני לא זוכר מה עשיתי בחדר שלי לפני שנולדת. אני לא זוכר איך היה הבוקר. איך התעוררתי בלי לשמוע מישהו צועק "אבא" ומחייך אליי ברגע שאני פוקח את העיניים. בכלל, מה עושים הורים לפני שהם הורים. חוץ מהמסיבות והטיסות לחו"ל והנסיעות הספונטניות והיקיצות הטבעיות.
קח לך חדר משלך. תתפתח, תגדל, עוף גוזל וכל השיט הזה. ככה זה בטבע. מצדי גם תלך לגן. ושיהיו לך חברים אחרים. ושמישהו אחר יראה אותך מצייר או מטפס או מתלכלך בחול או כל דבר אחר שילדים עושים בגן הזה שלהם, בלי אבא שמשגיח עליהם ומוודא שהם שתו ואכלו והלכו לישון כשהם היו עייפים ושטפו ידיים לפני האוכל.
צבעתי לך את הקירות ושטפתי לך את הרצפה. שיהיה לך נוח ונקי ונעים. אבל אל תתרגל חבוב. שנה מעכשיו אתה אחראי לעצמך. ככה זה הולך: אתה עוזב אותי – אני עוזב אותך. כל אחד והפינה שלו. גם אל תבוא לבקר אותי במיטה. ואל תעיר אותי עם החיוך המתנשא שלך. יא בוגד. עוזב את אבא שלו לבד בחדר.
ואם יהיה לך חשוך וקצת מפחיד אז תקרא לי. אני אבוא. אנחנו לא כל כך רחוקים. שתי שניות אני אצלך. לא אכפת לי גם להישאר לישון איתך אם אתה רוצה. אין מיטה ספייר? אני אישן על הרצפה. לא בשבילי – בשבילך.
וחשוב שתזכור שאם תגדל להיות אדם מצולק בגלל השינוי הזה – זה לא אני שהחליט להעביר אותך חדר, זו אימא.
<
p style="text-align:center;">אהבתם את הפוסט? יש עוד הרבה כאלה:
אל תהיו ביישנים - שתפו אחרים