"לילה טוב אופקי, אני אוהב אותך", אמרתי לו. "גם אני אוהב אותך, אבא", הוא ענה. ואני חיבקתי אותו חזק ודרשתי: "תגיד את זה שוב"

עכשיו ניצחתי. יש אהבה באוויר עיבוד תמונה: מישהו עם יותר מדי זמן פנוי
שנתיים, תשעה חודשים ו-18 ימים. בסוף הילד אמר לי "אני אוהב אותך". טוב, הוא לא אמר "אני אוהב אותך, אבא", הוא אמר "גם אני אוהב אותך, אבא". יכול היה להתאמץ יותר, אבל פאק איט. הוא אמר לי שהוא אוהב אותי, וזה יותר טוב מכלום. מלך הנשף אמר לבחורה הכי מכוערת במחזור שהוא אוהב אותה. הנסיך נתן נשיקה לצפרדע.
אני אוהב את הילד הזה. אוהב אותו יותר מכל דבר אחר שאהבתי בחיי. מכור אליו. מאוהב בו. מסניף בהתרגשות את הנאדים שלו. הוא העניק לי זהות. הוא היה הראשון שקרא לי אבא. הוא שדרג אותי מסתם איש למישהו בעל משמעות. הוא נתן לי את רגעי האושר הכי טובים שהיו לי בחיים. חוץ מזה, הוא חכם, ומקסים, וטוב לב, ויפה תואר – אלוהים כמה שהוא יפה הילד הזה – וחריף, ושנון, ונדיב, ומיוחד. ועכשיו הוא אוהב אותי. או "גם אוהב אותי". מה זה משנה?
להמשיך לקרוא ←
אל תהיו ביישנים - שתפו אחרים