"אני לא כועס עליך, אהובי. אני מבטיח. אני נשבע. רק תפסיק לחפור"
אימא לא כועס – אימא כועסת
אני: חבוב, אל תזרוק את המשאית. נו, ביקשתי שלא תזרוק. אני לא יכול להרים לך אותה, אני נוהג.
דרדס: אבא, אני רוצה משאית.
אני: אבל אמרתי לך שאני לא יכול להרים אותה בזמן שאני נוהג. עכשיו תצטרך לחכות עד שנעצור.
דרדס: אבא כועס.
אני: מה פתאום אהובי. אבא לא כועס.
דרדס: אימא כועסת.
אני: גם אימא לא כועסת.
דרדס: סבתא כועסת.
אני: מה? למה שסבתא תכעס עליך?
דרדס: סבא כועס.
אני: אופקי, אף אחד לא כועס עליך. כולם אוהבים אותך מאוד.
דרדס: נועה כועסת.
אני: תשמע, נועה בת שנתיים, אני יכול רק להניח שהיא לא כועסת על שום דבר.
דרדס: ינאי כועס.
אני: גם ינאי לא אמור לכעוס עליך. הוא בטח חזר עכשיו מהגן והלך לישון צהריים.
דרדס: סבא כועס.
אני: לא. לא. סבא לא כועס עליך. אני מבטיח.
דרדס: טרקטור כועס.
אני: לטרקטור אין בכלל רגשות.
דרדס: עגבנייה כועסת.
אני: נו מה, אתה רציני? עכשיו אתה מתעסק בירקות?
דרדס: אבא כועס.
אני: אופקי, די מתוק. אף אחד לא כועס על שום דבר. נפלה לך המשאית ואמרתי לך שאני לא יכול להרים אותה בזמן הנסיעה. זה הכול.
דרדס: אימא כועס.
אני: אימא לא כועס, אימא כועסת. אבא כועס – אימא כועסת.
דרדס: אימא כועסת.
אני: לא, שיט. אימא לא כועסת. פשוט, אם אנחנו מדברים נכון אז אימא היא אישה ואבא הוא גבר ולכן צריך להגיד אימא כועסת ואבא כועס. אבל אנחנו לא! אני נשבע.
דרדס: אבא עייף. אימא עייפה. סבתא עייפה. טרקטור עייף. עגבנייה עייפה.
אני: כל הכבוד ילד שלי. אתה מתרגל איך לדבר נכון? אני מאוד גאה בך.
דרדס: משאית.
אני: הנה, עצרתי בצד. קח את המשאית שלך מלאך שלי. אתה רואה? אף אחד לא כועס.
דרדס: אבא פראייר…
אהבתם את הפוסט? יש עוד הרבה כאלה:
אבטיפוס 