אתה שואל את עצמך אם מה שצפוי לילד שלך זה שמתישהו מישהו יפגע בו. מישהו יתעלל בו. מישהו יעז להניח את היד שלו עליו
הידיעה במעריב על המחקר שיתפרסם היום בכנסת.
כמעט אחד מכל שני ילדים בישראל עבר התעללות, 48.5 אחוז אם אתם רוצים לדייק, זה מה שעולה ממחקר חדש שנערך בקרב ילדים בגילאי 12, 14 ו-16 ושיוצג היום בכנסת.
אתה קורא את זה ומשתנק. כי יש לך ילד אחד, הוא הלך לישון היום בשמונה בערב אחרי ששיחק בקומפי שלו ושתה בקבוק, ואתה שואל את עצמך אם זה מה שצפוי לו. אם בנקודה מסוימת בחיים שלו מישהו יפגע בו. מישהו יתעלל בו. מישהו יעז להניח את היד המטונפת שלו עליו.
ואתה מתעצבן. ואז אתה עוד יותר מתעצבן. ואתה מנסה ללכת לישון, אבל ראית את הנתונים הללו והצטמררת. אז אתה קם לילד שלך ומכסה אותו. וחוזר למיטה. והמחקר הזה, שבו מישהו שאל אלפי ילדים אם התעללו בהם והם אמרו לו שכן, צורח לך בראש. אז אתה שוב הולך לכסות את הילד שלך. כי איך אתה יכול להגן עליו? לכסות אותו ולמרוח לו משחה על התחת כשיש לו פריחה. זה המקסימום. אולי גם לעשות לו ביטוח לטיפולי שיניים.
ואתה מחליט לצמצם סיכונים, אז אתה מתחיל לחשב: 8.6 אחוז מהילדים נחשפו לאלימות במשפחה. אז אתה מבטיח לעצמך שבחיים לא תהיה אלימות במשפחה שלך. תשלח אותו לג'ודו, אז אף אחד לא ירים עליו ידיים. הנה, הוצאת אותו מה-14.1 אחוז שחווים פגיעה פיזית. לא תזניח אותו, תדאג לו – ואז אתה מצמצם את האחוזים להזנחה פיזית (14.3 אחוז) ורגשית (15.2 אחוז). ואז אתה משוכנע שהוצאת את הילד שלך מהסטטיסטיקה.
עכשיו אתה יכול ללכת לישון. אבל נשארו לך 27.8 אחוז שהיו נתונים לפגיעה רגשית ועוד 17.6 אחוז שהיו נתונים לפגיעה מינית. אז כל מה שאתה צריך זה שאף סוטה לא יסתכל על הילד שלך ואף בהמה לא יקלל אותו חזק מדי. אבל אתה גם מבין שהכול כאן משחק של אחוזים. ושיש חפיפה, ויש ילדים שגם הזניחו אותם וגם הרביצו להם וגם פגעו בהם מינית, ושזה חתיכת עולם דוחה.
אתה הולך לישון, אבל אתה לא נרדם. אז אתה קם לכסות את הילד שלך. והוא מתעורר ומסתכל עליך. ואין לך מושג מה להגיד לו. אין לך מושג מה שוות כל ההבטחות שנתת לו. שתמיד תשמור עליו ושהוא יהיה מוגן. והוא רוצה מוצץ ואתה רץ להביא לו. ולפני שהוא נרדם אתה לוחש לו "כמה אבא אוהב אותך?" והוא לוחש בחזרה "המון המון". כי זה מה שלימדת אותו. שאבא שלו אוהב אותו המון המון. ואתה שואל את עצמך כמה שווה ה"המון המון" הזה שלך.
ואתה אומר לעצמך שצריך לנשום, ולהירגע, וזה פתטי שאבא לילד בן שנתיים מפחד מהרגע שבו הוא יהיה בן 12. אבל לפי איך שזה נראה, לא מצפה לו שום דבר טוב בגיל הזה. לא מצפה ללפחות 50 אחוז מהילדים שום דבר טוב בגיל הזה.
אהבתם את הפוסט? יש עוד הרבה כאלה:
אבטיפוס 