חוכמת הפתי בר 9

תגיות

ברבאבא, דרדס, משפטים של ילדים, עברית

פתגמים, תובנות ומשפטי חוכמה שעלו בשיחות עם הילד – החלק התשיעי

צרבת

רגישות
חוזרים מהחוג, שרים יחד את ברבאבא
״…אך בגלל שהייתה לו צורה משונה
צחקו עליו כל הילדים״.
דרדס: ״וואי, עוד שנייה אני בוכה בגלל השיר הזה״.
אבא: ״למה שתבכה בגללו?״
דרדס: ״כי הילדים לועגים לו. והוא הולך עצוב ומסכן בעולם״.

חוכמת הפתי בר 3

תגיות

אבא, אבהות, אימא, חנהל'ה ושמלת השבת, מילואים, משפטים של ילדים, סופר, עברית, שפה

פתגמים, תובנות ומשפטי חוכמה שעלו בשיחות עם הילד – החלק השלישי

חייל של שוקולד

מחכה לה בסיבוב

הדרדס מנסה למשוך את תשומת הלב של אימא שלו, שמפנה לו את הגב בזמן שהיא מדברת.
דרדס: "אימא. אימא. אימא. אימא. אימא. אימא".
אחרי כמה דקות הוא משנה גישה: "חמודה, סובבי את הראש".

חוכמת הפתי בר 2

תגיות

אבא, אבהות, אוכל, אייל שני, אימא, הורות, מילים חדשות, משפטים של ילדים, עברית, קידוש, שפה

 פתגמים, תובנות ומשפטי חוכמה שעלו בשיחות עם הילד – החלק השני

הכי חשוב שבסוף אומרים 'אמן'

הרגעה

הדרדס, שומע רעש בחוץ: "אבא, אל תיבהל, זה רק מטוס בשמיים".

ריגול

אבא: "אופקי, בוא רגע, אני רוצה לגלות לך סוד".
דרדס: "לא, אני לא רוצה".
אבא: "טוב, אז אני אגלה לאימא".
דרדס: "אימא, מה הסוד?"

קוד לבוש: לובשים כפפות, נועלים נעליים

תגיות

אבא, אבהות, בגדים, ילדות, לבוש, לגרוב, להרכיב, לחבוש, ללבוש, לנעול, לשים, עברית, פעלים, שפה

יש מספיק מילים בשפה העברית, אז עשו טובה – אל תגידו לשים חולצה ולשים מכנסיים, תשקיעו קצת

הנה סיפור רומנטי עם ניחוח טרחני: אחרי חודשיים שבהם יצאתי עם אימא של אופק, שאז הייתה האימא העתידית של אופק, הבנתי שאני רוצה להזדקן איתה. היא הייתה (תיקון: היא עדיין) יפה, חכמה, עדינה, מצחיקה, מרתקת וטובת לב. אבל הייתה לי בעיה אחת רצינית: הפועל היחיד שהיא הכירה בכל הנוגע לפרטי לבוש היה "לשים".

"תקשיבי", אמרתי לה באחד הימים. "אם יהיה לנו ילד, והוא יגדל ויגיד 'לשים נעליים', ו'לשים חולצה', ו'לשים כובע', אני אאלץ להרחיק אותו ממך". האימא העתידית של אופק הנהנה בהבנה ואמרה לי שתשמח ללמוד מהי הפעולה הנכונה שעושים עם כל פריט. סתם, האמת היא שהיא התפוצצה לי מצחוק בפנים ואמרה לי שאני יכול להתחתן עם מורה ללשון או לסתום את הפה.

>>>עוד דברים שהורים צריכים לדעת: איך עושה חזיר ומה שמו של הילד של הג'ירפה?

בסופו של דבר, כדי שלסיפור הזה יהיה סוף טוב, אני יכול להגיד שהכרחתי אותה לדבר נכון ואחרי לחץ פיזי מתון וויכוחים סוערים היא שינתה את דרכה הקלוקלת והפסיקה להשתמש בפועל המחריד "לשים". אגב, ראוי לציין שאימא של אופק אמרה גם פעם אחת "ללבוש נעליים" בזמן שעמדתי לא רחוק ממנה. היא הבטיחה שלא תעשה את זה שוב אחרי שאיימתי להעלות באש את אוסף התיקים שלה.

ואחרי ההקדמה הארוכה הזו – הנה המדריך המלא לפרטי לבוש. ובונוס: הוספתי ליד אביזרים שזהותם המגדרית מטעה גם את המין שלהם.

• חולצה – ללבוש | לפשוט
• מכנסיים (ז"ר) – ללבוש | לפשוט
• תחתונים (ז"ר) – ללבוש | לפשוט
• גופייה – ללבוש | לפשוט
• מעיל – ללבוש | לפשוט או: לעטות | להסיר
• כפפות – ללבוש | לפשוט או: לעטות | להסיר
• חגורה – לחגור | להוריד
• אבנט – לחגור | להוריד
• כובע, פאה – לחבוש | להסיר
• מצנפת – לחבוש | להסיר או: לשים | להוריד
• מטפחת – לקשור או: לשים או: להתעטף ב…
• צעיף – לכרוך | להסיר
• עניבה – לענוב | להוריד
• גרביים (ז"ר) – לגרוב | להוריד או: ללבוש | לפשוט
• נעליים (נ"ר) – לנעול | לחלוץ
• סנדלים (ז"ר) – לנעול | לחלוץ
• מגפיים (ז"ר) – לנעול | לחלוץ
• כפכפים (אפשר גם: קפקפים) (ז"ר) – לנעול | לחלוץ
• חותלות – ללבוש | לפשוט או: לשים | להוריד
• משקפיים (ז"ר) – להרכיב | להוריד
• תכשיטים – לענוד או: לעדות
• מסכה – לעטות/ לחבוש | להוריד
• בושם – להזליף או: להתיז
• תפילין – להניח
• טלית וציצית – להתעטף

אהבתם את הפוסט? יש עוד הרבה כאלה:

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

כתובת אימייל:

להירשם

איך קוראים לילד של הגמל?

תגיות

אבהות, איך קוראים לילד של הג'ירפה, איך קוראים לילד של הגמל, איך קוראים לילד של החמור, אתון, בכר, כבש, לביאה, נאקה, עברית, שפה

מה שמו של צאצא הג'ירפה, איך קוראים לילד של הגמל ומה ההבדל בין אפרוח לגוזל?

אז איך באמת קוראים לבחור הקטן בתמונה?

יש הורים ששואלים את הילדים שלהם "איך עושה פרה ואיך עושה חזיר". זה משגע אותי. אבל אחרי שכתבתי פוסט שלם על זה והצגתי מדריך שלם לקולות שמשמיעים בעלי חיים, החלטתי שיש דברים נוספים שחייבים לפתור. כמו למשל – איך קוראים לילד של הפרה, מי היא בת זוגו של הגמל ומה שמו של הג'ירף הצעיר. אז הנה, אחרי כמה ימי מחקר וליקוט, המדריך להורים ולצאצאים – בטבע.

>>>איך עושה חזיר – איזה רעש משמיעה כל חיה?
>>>קוד לבוש – רק אל תגידו "לשים נעליים"

• כלב – כלבה – כלבלב (או: גור כלבים)
• חתול – חתולה – חתלתול (או: גור חתולים)
• פרה – שור (פר) – עגל, עגלה
• סוס – סוסה – סייח
• חמור – אתון – עיר
• פרד – פרדה – זהו! הפרד הוא הכלאה של סוס וחמור ולכן הוא עקר
• זברה – (אין חלוקה לזכר ולנקבה בעברית) – סייח
• גמל – נאקה – בכר
• כבש (איל) – כבשה (רחלה) – טלה (שֹה), טליה
• תיש – עז – גדי – גדיה
• יעל – יעלה – גדי (עוד על המילים "שה" ו"גדי" – בבלוג השפה העברית)
• אייל – איילה – עופר (במבי), עופרה
• צבי – צבייה – עופר, עופרה
• ג'ירף – ג'ירפה – ג'ירפון או ג'ירפרף (תוספת | 2 באוקטובר 2013: חשבתי לתומי שהצאצא של הג'ירפה הוא עופר. כך גם כתבתי בבלוג ואני מתנצל על ההטעיה. פניתי לאקדמיה ללשון עברית וקיבלתי תיקון. תשובת האקדמיה מופיעה בסוף הפוסט)
• אריה – לביאה – כפיר/ לביא
• חזיר – חזירה – חזרזיר, חזרזירה
• נמר – נמרה – גור
• תן – תנה – גור
• זאב – זאבה – זאבון (גור זאבים)
• שועל – שועלה – גור
• פיל – פילה – פילון
• ארנב – ארנבת – גור (וטעות נפוצה: מתייחסים לגור ארנב כארנבון. אבל ארנבון הוא פשוט סוג נוסף של ארנב) (תוספת | 1 באוקטובר 2013: שימו לב לתגובה של הגולשת שירה בנוגע לארנבים וארנבונים)
• שפן – שפנה – שפנפן, שפנפנה (אגב, שפנפנת פלייבוי – היא בכלל ארנבת)
• דוב – דובה – גור
• חולדה – אין הפרדה בין זכר לנקבה – גור  (תוספת | 5 באוקטובר 2013: הקוראת מירי מתקנת: החולד אינו הזכר של החולדה)
• יון – יונה – גוזל
• דג – נקבת הדג (אין הגדרה כזו בעברית) – דגיג
• לווייתן – נקבת הלווייתן – גור
• תרנגול (גבר) – תרנגולת – אפרוח
• ברווז – ברווזה – אפרוח
• אווז – אווזה – אפרוח
• תוכי – נקבת תוכי (המתחכמים יכולים להגיד תוכיה) – גוזל
• נץ – נקבת הנץ – גוזל
• עיט – נקבת העיט – גוזל
• עכבר – עכברה – עכברון
• עטלף – נקבת העטלף – גור
• צפרדע – נסיך (סתם נו, אין הפרדה בעברית לזכר ולנקבה) – ראשן

ג'ירפון או ג'ירפרף (קרדיט צילום: מאת Eric Kilby from Somerville, MA, USA – Little Giraffe, CC BY-SA 2.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=44425977)

תוספת | 2 באוקטובר 2013: תגובת האקדמיה ללשון עברית לשאלת שמו של צאצא הג'ירף, וגם כמה הסברים נוספים ומעניינים:

 שלום וברכה,  לא הייתי מכנה את גור הג'ירף עופר בהיקש מצאצאי הצביים, האיילים ודומיהם. החל מראשית המאה העשרים התפתחה בעברית גזירה סדירה למדיי של שמות הגורים בעזרת הסיומת -וֹן: זאבון, פילון, דובון וכדומה.

אין מניעה אפוא מן השימוש בצורה ג'ירפון. אפשרות אחרת היא "גור ג'ירף". נועצתי במזכירה המדעית רונית גדיש, והיא הציעה גם ג'ירפרף על דרך כלבלב, חתלתול, חזרזיר.

בברכה, ד"ר קרן דובנוב

אהבתם את הפוסט? יש עוד הרבה כאלה:

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

כתובת אימייל:

להירשם

במילים אחרות: שיחות ראשונות עם הדרדס

תגיות

אבא, אבהות, הורות, התפתחות השפה, מילים, מילים חדשות, עברית, שפה

כשאוצר המילים עדיין דל התוכן הוא המלך והאריזה המהודרת לא חשובה

מבקש את מה שהוא צריך ללא בירוקרטיות מיותרות

בראשית ברא הדרדס את עולמו. ויפריד בין יום ללילה, ובין אבא לאימא, ובין כדור לטרקטור וירא כי טוב.

ויקרא הדרדס בשמות לכל אשר סביבו. אוכל – אמ. בקבוק – באבוּ. מים – מאִי. כדור – אדוּ. כלב – האו, אריה – אָיֵה, סבתא היא דָדָה, אוטו זה האן, אגס זה אגא ולמתן, הדוד שלו, הוא קורא נָנָה.

ויש מילים שכבר אימץ לגמרי: "אני" ו"מה" ו"ביי" ו"בוא" ו"עוד" ו"עוגה" ו"אבא" ו"אימא" ו"מאמי" ו"נשמה" ו"כפרה על הראש שלך". סתם הוא לא באמת אומר נשמה וכפרה אבל איזה מצחיק זה לשמוע תינוק אומר מאמי.

מעבר לכך הדרדס עדיין לא מדבר. וטוב שכך, באמת שאין לאן למהר. גם עם המטען הנוכחי הוא מצליח לבלבל את המוח בלי הפסקה. חוץ מזה, יש משהו נפלא בילד שנפגש עם השפה. השינויים שהוא בוחר לעשות, ההתאמות שיאפשרו לו לומר מילים מסובכות, הופכות את הדיון שהוא מקיים עם העולם לאירוע מרתק. כי עם כל כך מעט אפשרויות ומאות דרישות ובקשות הוא נאלץ להיות מקורי ולחבר בין קומץ מילים לתנועות והבעות מדויקות.

>>>חוכמת הפתי בר – עוד שיחות עם הדרדס

המילים הבודדות שליקט מעידות על בחירות נבונות ועל יכולת הישרדות גבוהה. הוא יודע להגיד שהוא צמא, שהוא רעב, שהוא רוצה לשחק ושהוא צריך שירימו אותו על הידיים. הוא למד לחבר בין מעט הכלים שברשותו ולבנות משפטים שמרסקים לא מעט תיאוריות לשוניות וסמנטיות. "אימא בוא", "אבא אמ", "עוד מאי" ו"מאמי אדוּ". כל שילוב כזה מצליח להעביר את מה שרצה להגיד בלי ניסוחים מסורבלים ובלי התעמקות בטקסט. התוכן הוא המלך. האריזה המהודרת לא חשובה.

ומכיוון שאוצר המילים שלו דל הוא מבקש את מה שהוא צריך ללא בירוקרטיות מיותרות. כשהוא עייף הוא משפשף בעיניו, כשהוא מתרגש הוא רוקע ברגליו באושר וכשהוא זועם הוא רוקע ברגליו עם דמעות בעיניים. ההבדל הקטן מדגיש את מצב הרוח שלו. כשהוא זקוק לתמיכה הוא ניגש ומושיט את ידיו אלינו או פשוט מניח עלינו ראש. בניגוד למי ששולט בשפה, אין לו זמן לרמוז במילים ארוכות שהוא רוצה יחס. עוד מעט שמונה והוא צריך ללכת לישון.

המילים שהוא לומד הכי מהר הן אלה שמשרתות אותו ביום-יום. לכן הוא מתעסק במונחים מעשיים ולא מבזבז זמן על המשמעות המדויקת. ההבדל בין "בוא" ל"בואי" חולף לידו. אין טעם להתעכב על תיאוריות מגדריות כשכל מה שאתה באמת רוצה זה ביסקוויט מהארון. זה לא מעניין אותו ובעיקר לא משרת אותו. וכשהשורה התחתונה היא "כמה מהר אני יכול לקבל את מה שאני צריך", ולא "כמה מילים מיותרות, התחנפויות מביכות ומושגים בשפה גבוהה אני יכול לדחוף לתוך הבקשה שלי", הכול נעשה פשוט יותר: "אבא אמ", "אבא בוא", "אבא עוד" ו"אבא, יו". השאלה היא באיזה גיל הוא ילמד להגיד "אבא, תפסיק לחפור".

אהבתם את הפוסט? יש עוד הרבה כאלה:

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

כתובת אימייל:

להירשם