פורים 2016: חג ההתגלות

תגיות

אבהות, גיבור על, הורות, פורים, תחפושת

פורים 2016 ייזכר כחג שבו גילינו שגם הכנת תחפושת יכולה להסתיים בכישלון מהדהד

הפורים הזה ייזכר כחג שבו הפכתי לאבא גרוע. בעצם, הוא ייזכר כחג שבו הפכנו להורים גרועים (סורי בובה, תתחלקי איתי באחריות). כי מול כל הילדים האחרים עם התחפושות המרשימות שלהם, והאפקטים והמקוריות, שלחנו לגן ילד עם גלימה וכיסוי לעיניים. זהו.

למה אני שונא את בוב הבנאי

תגיות

אבא, אבהות, בוב הבנאי, הורות, ילד, סמי הכבאי, פורים, שיפוצים, תחפושות

בוב הבנאי פוגע בגבריות שלי, וזו סיבה טובה לתעב אותו

לך תשכנע את הדרדס שבוב הבנאי הוא סתם מתחזה. פורים בגן

בפורים הדרדס החליט שהוא רוצה להתחפש לבוב הבנאי. הוא חבש קסדה צהובה, לבש אוברול ג'ינס וחולצה משובצת והתהלך כאילו הוא מלך מלכי השיפוצניקים. "נצליח לתקן?" הוא שר לכיווני בהתרגשות וענה באושר: "כן, כן, כן".

פורים הוא הססמוגרף של החברה הישראלית בכל הנוגע לגיבורי התרבות של הילדים שלנו. אם פעם כולם התחפשו לנינג'ות ולמלכות אסתר, היום ילדים בני שנתיים מגיעים עם מודעות מפותחת ועם חזון. הם יודעים בוודאות כמו מי הם רוצים להיראות בחג. כך יצא שהדמות הנערצת אצלנו בבית היא בחור שמדבר עם טרקטורים, מתבכיין שהוא עובד קשה מדי ואף פעם לא מקבל תשלום על הכבישים שהוא סולל והחממות שהוא מקים.

פורים כבר לא חג גדול ליהודים

תגיות

אבהות, הורות, חולון, חינוך, ילד, מלכת אסתר, עדלאידע, פורים, תחפושת

בעדלאידע בחולון גיליתי שפורים הפך להיות פסטיבל עמוס בילדות בלבוש מינימלי

חוויה לדרדס (על הכתפיים של סבא שלו). העדלאידע בחולון

אם מישהו רוצה הוכחה לכך שפורים כבר מזמן אינו חג גדול ליהודים, הוא צריך לבלות פעם אחת בעדלאידע בחולון. רק פעם אחת. מי שיסכים לשוב לתופת הזו פעם נוספת אוהב ככל הנראה שמתעללים בו.

הזהרתי את אימא של אופק שכיף לא יהיה לנו בחולון. תיארתי לה בפירוט את הפקקים ואת העומס, אבל היא החליטה שזו חוויה עבור הדרדס ולכן מצאתי את עצמי נלחם עם נהג מונית על חנייה, נדחק בין מאות אימהות ואבות לבושים בצורה מגוחכת, ומפלס דרך בין אלפי תלמידים ותלמידות שהגיעו לצפות בצעדה המתישה הזו.

אבל מילא הסבל בעדלאידע. את זה הבאתי על עצמי. מה שמטריד אותי יותר זה מה שהחג הפך להיות – פסטיבל פורנוגרפי, צפוף ומיוזע שעמוס בילדות בלבוש מינימלי. במקום להתחפש, מעדיפות לא מעט נערות להתפשט. האם אף אחד לא מסביר לילדה בת 13 שלצאת עם תחתונים וחזייה מהבית כדי לחגוג את פורים זה מטופש? כנראה שלא. האם אף מורה לא אומרת לתלמידות שלה שהמהות של החג היא לא התערטלות פומבית? כנראה שלא מספיק. למה מלכת אסתר צריכה ללבוש בעידן המודרני מיני וגופייה? כי ככה עושות כולן.

אימא שלהן מרשה להן להסתובב כך? נערות בחצאיות קצרות בעדלאידע

אני שואל את עצמי אם הזדקנתי (לרוב אני עונה לעצמי שכן) או שמשהו באמת נדפק בדרך. כי פתאום אני אומר בקול רם משפטים מיושנים כמו "איך אימא שלהן מרשה להן לצאת כך מהבית?" ו"לא קר לה עם המכנסונים הללו?" איכשהו הפכה העדלאידע לסוג של מצעד גאווה סוג ב', בלי אג'נדה אבל עם נערות שרוקדות על משאיות ונערים שזוכים לצפות בנתונים הפיזיים של בנות כיתתם.

ובכל זאת, ניסיתי להסתובב קצת עם הדרדס על הכתפיים ולמצוא איזו נקודת אור. אבל הילדות העירומות, שירי הפופ הקצביים והדביקים שחזרו על עצמם, האימהות שהתווכחו מי עוברת קודם עם העגלה, הילדים שצרחו בתוך תחפושות של יובל המבולבל, והחום, אלוהים החום – הוכיחו לי שכאן לא יימצאו נקודות אור.

אחרי שילד אחד מרח עליי את הטילון שלו ונאלצתי לגונן על הדרדס מההמון ששטף את הרחוב, חייכתי אל אימא של אופק בסיפוק. הסבל שלי או שלה לא עניין אותי. התענגתי על כל הפעמים שאוכל להגיד לה "אמרתי לך" בדרך הביתה.

ואז הגיעה הדרך הביתה. הדרדס נרדם, אימא של אופק נתנה לי להגיד לפחות 15 פעמים "אמרתי לך", ופתאום, כשלא יכולתי להתאפק יותר, פתחתי את חלון הרכב וצעקתי לנערה שהתחפשה לפיה סקסית, או לנסיכה סקסית, או אלוהים יודע למה סקסית, "תגידי, אימא שלך מרשה לך להסתובב כך?"

אהבתם את הפוסט? יש עוד הרבה כאלה:

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

כתובת אימייל:

להירשם