01 יום שישי מאי 2015
Posted in חוכמת הפתי בר
תגיות
אבא, אהבה, דרדס, הורות, ילד, משפטים של ילדים, מתנה לגיל שנה, סיפור, פסח, צבי הנינג'ה, שפה
שיחת נפש בסלון | צילום: חיים חננאל
פילוסופיה 1
״אבא, נגמר לי הראש מרוב מחשבות״.
החוש השישי
אבא, מלמד את הדרדס את חמשת החושים: "ותגיד, כשאתה שותה, באיזה חוש אתה משתמש?"
דרדס: "בחוש השתייה".
זן נדיר
הדרדס, אוכל ארוחת צהריים: "אבא, אני אוכל עגבניות שריף".
21 יום שבת פבר 2015
Posted in חוכמת הפתי בר, סיפורים מבית אבא
≈ 2 תגובות
"אבא, כשאני אהיה קטן – תקנה לי כזה".
בוגדנות
אבא: "אתה יודע את מי אני אוהב?"
דרדס: "את מי?"
אבא: "אותך".
דרדס: "ואתה יודע את מי אני אוהב?"
אבא: "את מי?"
דרדס בוגדני שזובי יקבל את האוטו כשיהיה לו רישיון וברגע שהוא מביא בחורה הביתה אני מראה לה את כל התמונות המביכות שלו: "את אימא".
דארוויניזם
הדרדס, בתובנה מפתיעה: "אבא, אתה יודע שמי שלא חזק – החזקים אוכלים אותו?"
20 יום שבת ספט 2014
Posted in חוכמת הפתי בר, סיפורים מבית אבא
≈ 2 תגובות
תגיות
אבא, אבהות, אימא, חנהל'ה ושמלת השבת, מילואים, משפטים של ילדים, סופר, עברית, שפה
חייל של שוקולד
מחכה לה בסיבוב
הדרדס מנסה למשוך את תשומת הלב של אימא שלו, שמפנה לו את הגב בזמן שהיא מדברת.
דרדס: "אימא. אימא. אימא. אימא. אימא. אימא".
אחרי כמה דקות הוא משנה גישה: "חמודה, סובבי את הראש".
להמשיך לקרוא
26 יום שבת אפר 2014
Posted in השפה העברית, חוכמת הפתי בר, סיפורים מבית אבא
הכי חשוב שבסוף אומרים 'אמן'
הרגעה
הדרדס, שומע רעש בחוץ: "אבא, אל תיבהל, זה רק מטוס בשמיים".
ריגול
אבא: "אופקי, בוא רגע, אני רוצה לגלות לך סוד".
דרדס: "לא, אני לא רוצה".
אבא: "טוב, אז אני אגלה לאימא".
דרדס: "אימא, מה הסוד?"
23 יום ראשון מרץ 2014
Posted in השפה העברית, חוכמת הפתי בר, סיפורים מבית אבא
≈ 2 תגובות
תגיות
אבהות, אבטיפוס, ביסקוויט, הורות, היגיון, חינוך, ילד, משפטים של ילדים, עיתון, פתי בר, צניעות, קריירה, שפה
"אבא אתה רואה אותי? אז איפה אני?"
צניעות
אבא: "כמה אתה יפה. תגיד לי, איך יצאת יפה כל כך?"
דרדס: "אני לא יפה. אני חמוד".
התחשבות
דרדס: "אבא, קיבלתי מכה ביד".
אבא נותן לו נשיקה ושואל: "איפה עוד קיבלת מכה?"
דרדס: "בראש".
אבא נותן לו נשיקה ושואל: "איפה עוד?"
דרדס: "בלחי".
אבא נותן נשיקה ושואל: "איפה עוד?"
דרדס: "בָּאימא".
24 יום ראשון נוב 2013
Posted in סיפורים מבית אבא
אימא לא כועס – אימא כועסת
אני: חבוב, אל תזרוק את המשאית. נו, ביקשתי שלא תזרוק. אני לא יכול להרים לך אותה, אני נוהג.
דרדס: אבא, אני רוצה משאית.
אני: אבל אמרתי לך שאני לא יכול להרים אותה בזמן שאני נוהג. עכשיו תצטרך לחכות עד שנעצור.
דרדס: אבא כועס.
אני: מה פתאום אהובי. אבא לא כועס.
דרדס: אימא כועסת.
אני: גם אימא לא כועסת.
דרדס: סבתא כועסת.
אני: מה? למה שסבתא תכעס עליך?
דרדס: סבא כועס.
אני: אופקי, אף אחד לא כועס עליך. כולם אוהבים אותך מאוד.
דרדס: נועה כועסת.
אני: תשמע, נועה בת שנתיים, אני יכול רק להניח שהיא לא כועסת על שום דבר.
דרדס: ינאי כועס.
אני: גם ינאי לא אמור לכעוס עליך. הוא בטח חזר עכשיו מהגן והלך לישון צהריים.
דרדס: סבא כועס.
אני: לא. לא. סבא לא כועס עליך. אני מבטיח.
דרדס: טרקטור כועס.
אני: לטרקטור אין בכלל רגשות.
דרדס: עגבנייה כועסת.
אני: נו מה, אתה רציני? עכשיו אתה מתעסק בירקות?
דרדס: אבא כועס.
אני: אופקי, די מתוק. אף אחד לא כועס על שום דבר. נפלה לך המשאית ואמרתי לך שאני לא יכול להרים אותה בזמן הנסיעה. זה הכול.
דרדס: אימא כועס.
אני: אימא לא כועס, אימא כועסת. אבא כועס – אימא כועסת.
דרדס: אימא כועסת.
אני: לא, שיט. אימא לא כועסת. פשוט, אם אנחנו מדברים נכון אז אימא היא אישה ואבא הוא גבר ולכן צריך להגיד אימא כועסת ואבא כועס. אבל אנחנו לא! אני נשבע.
דרדס: אבא עייף. אימא עייפה. סבתא עייפה. טרקטור עייף. עגבנייה עייפה.
אני: כל הכבוד ילד שלי. אתה מתרגל איך לדבר נכון? אני מאוד גאה בך.
דרדס: משאית.
אני: הנה, עצרתי בצד. קח את המשאית שלך מלאך שלי. אתה רואה? אף אחד לא כועס.
דרדס: אבא פראייר…
אהבתם את הפוסט? יש עוד הרבה כאלה:
18 יום שני נוב 2013
Posted in דברים שהורים צריכים לדעת, השפה העברית
הנה סיפור רומנטי עם ניחוח טרחני: אחרי חודשיים שבהם יצאתי עם אימא של אופק, שאז הייתה האימא העתידית של אופק, הבנתי שאני רוצה להזדקן איתה. היא הייתה (תיקון: היא עדיין) יפה, חכמה, עדינה, מצחיקה, מרתקת וטובת לב. אבל הייתה לי בעיה אחת רצינית: הפועל היחיד שהיא הכירה בכל הנוגע לפרטי לבוש היה "לשים".
"תקשיבי", אמרתי לה באחד הימים. "אם יהיה לנו ילד, והוא יגדל ויגיד 'לשים נעליים', ו'לשים חולצה', ו'לשים כובע', אני אאלץ להרחיק אותו ממך". האימא העתידית של אופק הנהנה בהבנה ואמרה לי שתשמח ללמוד מהי הפעולה הנכונה שעושים עם כל פריט. סתם, האמת היא שהיא התפוצצה לי מצחוק בפנים ואמרה לי שאני יכול להתחתן עם מורה ללשון או לסתום את הפה.
>>>עוד דברים שהורים צריכים לדעת: איך עושה חזיר ומה שמו של הילד של הג'ירפה?
בסופו של דבר, כדי שלסיפור הזה יהיה סוף טוב, אני יכול להגיד שהכרחתי אותה לדבר נכון ואחרי לחץ פיזי מתון וויכוחים סוערים היא שינתה את דרכה הקלוקלת והפסיקה להשתמש בפועל המחריד "לשים". אגב, ראוי לציין שאימא של אופק אמרה גם פעם אחת "ללבוש נעליים" בזמן שעמדתי לא רחוק ממנה. היא הבטיחה שלא תעשה את זה שוב אחרי שאיימתי להעלות באש את אוסף התיקים שלה.
ואחרי ההקדמה הארוכה הזו – הנה המדריך המלא לפרטי לבוש. ובונוס: הוספתי ליד אביזרים שזהותם המגדרית מטעה גם את המין שלהם.
אהבתם את הפוסט? יש עוד הרבה כאלה:
להיות אבא שלהם זה (כמעט) הכל
הבלוג של יהודה גזבר
באמת אבל, לא השארתם ברירה
בלוג בנושא חברה ותקשורת
"רק אני שמרתי את כל האהבה והגעגוע והשמחה והניגונים. בביתי שמרתי אותם, במכלים גדולים מיוחדים. ניגונים רבים הצלחתי להציל מאותה תקופה, וגם געגועים רבים שנשרו ממצחם של האנשים הצלחתי לתפוס, במיוחד בשעת פסוקי דזמרה של אותם ימים. ועכשיו הייתי אוסף את הכל ושם כל ניגון וניגון במקום המיועד לו, כל געגוע וגעגוע במקום הצריך לו, וכל אהבה ואהבה הייתי מחבר להיכן שחיברתי. והשמחה הייתה ממלאת אותי בעצב בלתי־מוסבר, ולא ידעתי מה יעשה בכל זה ומה יהיה בסוף כל העניין." - (ניגון הללוי-ה של חיים־מאיר)
בלוג בישול איטלקי, בעיקר, עם מתכונים קלים ומהירים
על הורות, אבהות, מגדר והתמודדות עם אובדן avbe.co.il
כתבות וטורים שפורסמו בעיקר במגזין בלייזר ובמוסף כלכליסט. ובוושינגטון פוסט. סתם, בלי האחרון
שיגעון האוכל, אכילה בריאה בנפשה
אם אין שלום, תאכלו עוגות.
קולנוע תיעודי עצמאי
בלוג השירה והפרוזה של אורלי עסיס
אבטיפוס 